חרדת בחינות ו-NLP

פרויקט מודלינג בנושא חרדת מבחנים

חרדת בחינות

מאת: דב רויטמן ועדית ברוורמן

מבוא

חרדת בחינות היא תופעה המאופיינת בעליה משמעותית ברמת המתח ובהתרגשות מוגזמת סביב
בחינות. היא פוגעת ברמת ההישגים האקדמאיים של התלמידים וכתוצאה נלוות היא פוגעת גם באיכות החיים ובמוטיבציה להתמיד בלימודים.

מטרת פרויקט זה היא התאמה של אסטרטגיה להתמודדות עם מבחנים במצב רגשי מאוזן, כך שהתלמידים יוכלו לבטא את רמת הידע והמיומנות אשר רכשו במהלך תהליך הלימוד.

הספרות מדווחת על שלוש נקודות זמן בחוויה הסובייקטיבית של חרדת מבחנים: הזמן שלפני המבחן, המתייחס לשלב ההכנה לקראת המבחן. הזמן של המבחן, זהו השלב של ההתמודדות עם המבחן, והזמן לאחר המבחן, המתייחס לשלב מסיום המבחן בפועל ועד לקבלת התוצאה. כל אחד מהשלבים מצריך אסטרטגיות להתמודדות שונות.

הספרות המקצועית בתחום מפנה את תשומת הלב לכך שבשורה התחתונה החרדה היא מצב רגשי (Spielberger, 1972),ומצביעה בצורך להתייחס להתמודדות עם חרדת המבחנים כתהליך של ויסות רגשי (Schutz & Davis, 2000). עבור הרבה חוקרים חרדה היא רק אחת ממגוון הרגשות שהאדם חווה בהקשר של מבחנים, עוצמת החוויה של החרדה גורמת להעצמה של הרגשה זו ועמעום של הרגשות האחרים (Pekrun, 2000).

מטרת העבודה הנוכחית היא לשפוך אור על תהליך הויסות הרגשי בעת חוויה של חרדת מבחנים, ולהציע כלים מה-NLP והדמיון המודרך על מנת לאפשר לתלמידים וסטודנטים לגשת למבחנים באיזון רגשי, וזאת על בסיס יישום של מידול (Modeling).

הגדרת הפרוייקט

במטרה לספק את הפתרון המתאים ביותר אשר מוכיח את עצמו בפועל, ערכנו מחקר רחב ומעמיק אשר במהלכו ליווינו תלמידים מכיתות י – י"א המתמודדים עם מבחנים באיזון רגשי המאפשר להם לבטא את הידע אשר הפנימו במהלך הלימודים. ביצענו תהליך של מודלינג על הדרך בה הם מתכוננים ומתמודדים לפני ובזמן המבחן, למדנו וניתחנו את האסטרטגיות המודעות והלא-מודעות להצלחה, ותרגמנו אותן לסדנה חווייתית קצרה עם תוצאות מוכחות.

מטרת הפרויקט

באופן ממוקד הפרויקט יעסוק במציאה והטמעה של אסטרטגיה להתמודדות עם מבחנים במצב רגשי מאוזן ובהתחשב באינטראקציה של התלמיד עם הסביבה.
הנחות:

  • התמודדות עם מבחנים בהצלחה, פירושו שבזמן המבחן, התלמיד נמצא במצב רגשי מאוזן ויכול לבטא את הידע והמיומנות שרכש בתהליך לימודי.
  • המיומנויות הדרושות על מנת להתמודד עם מבחנים בהצלחה ניתנות לזיהוי ולהעברה.
  • מודלינג התנהגותי היא דרך יעילה להגדיר ולהעביר את המיומנויות הדרושות על מנת להתמודד עם מבחנים בהצלחה.

אופן ביצוע הפרויקט

התהליך של המודלינג מתחלק לשני שלבים עיקריים: שלב איסוף ועיבוד הנתונים ושלב של יישום והעברת המיומנויות אשר נצפו.

1. שלב של איסוף נתונים:
בשלב זה הוגדרו שתי קבוצות עבודה, קבוצה של תלמידים מכיתות י' עד י"א אשר סבלו מחרדה ולחץ בעת מבחנים וקבוצה שנייה של תלמידים מאותן כיתות אשר התמודדו בהצלחה עם מבחנים.
תחילה התקיימו מפגשים קבוצתיים עם שתי הקבוצות בנפרד והוצג לתלמידים הפרויקט ושלביו.

בהמשך התקיימו מפגשים נפרדים ואישיים עם תלמידים מהקבוצה אשר סבלה מחרדה ולחץ בעת מבחן, וכמו כן עם תלמידות אשר היו חלק מקבוצת התלמידים אשר מתמודדים בהצלחה בעת מבחנים.
במפגשים אלו בוצע תהליך המודלינג, במסגרתו נלמד הפרופיל המודע והלא מודע של התלמידים בעת ביצוע מבחן.

תהליך איסוף הנתונים התבצע דרך:

  • שאלון כתוב : השאלון כלל שאלות אשר אפשרו להבין את התפיסה של התלמידים לגבי מבחנים והגורמים העיקריים המשפיעים עליהם רגשית בעת מבחנים.
  • ראיון אישי: במהלך ראיון האישי התלמידים התבקשו לשחזר חוויות של מבחנים ולשחק משחקי תפקידים. תוך כדי אינטראקציות אלה אובחן הפרופיל המודע והלא מודע של התלמידים לקראת ובעת מבחנים.

תוצאות

לאחר עיבוד המידע שהתקבלה בעת איסוף הנתונים, ומציאת הגורמים המשותפים בכל קבוצה, נמצאו, בהצלבת הפרופיל של כל אחת מהקבוצות, הפרמטרים המאפיינים את תופעת החרדה וחשוב מכל את תופעת ההצלחה.

חרדת הבחינות נוצרת כאשר מצב הבחינה נתפס כמאיים והאדם מאמין כי אין ביכולתו להתמודד עם מצב זה. כך, נוצרות אמונות ותפיסות מעוותות ומוגזמות של הבחינה ומופיעים סימפטומים פיזיולוגיים, רגשיים והתנהגותיים. בהתאם, נוצר "מעגל חרדה" בו התפיסות והאמונות מביאות לחרדה, החרדה מקשה על התפקוד בבחינה והכישלון (או הפגיעה בהישגים) לחיזוק האמונות העצמיות השליליות ולהגברת החרדה.

יישום והעברת המודל להצלחה
על סמך המצב הנתון בקבוצה של התלמידים אשר חוו את הלחץ והחרדה בעת מבחן והפרופיל של התלמידים אשר התמודדו בהצלחה עם מבחנים, הוכנה תוכנית עבודה לסדנה בת ארבעה מפגשים אשר מטרתה להשפיע ולשנות את הפרמטרים המאפיינים את תופעת החרדה.

נושאי המפגשים הם:

  • מפגש ראשון: רוגע ואיזון רגשי
    במפגש ראשון המשתתפים לומדים לאתר, לחוות וליזום את מצב הרגשי הרצוי עבורם על מנת להתכונן למבחן באופן אופטימאלי וכמו כן לבטא את כישוריהם וידיעתם בעת המבחן עצמו. 
  • מפגש שני: אמונות
    מפגש זה המשתתפים מונחים לזהות את האמונות המעכבות המשפיעות על מצבם הרגשי בזמן מבחן ובאמצעות תהליך חווייתי להחליפם באמונות מקדמות אשר יובילו אותם לשינוי הרגשי הרצוי בעת מבחן. 
  • מפגש שלישי: יכולות, משאבים פנימיים ואסטראטגיות
    במפגש שלישי המשתתפים מונחים באמצעות תהליכים חווייתיים ליצור את החיבור עם היכולות והמשאבים הדרושים להם על מנת להתמודד עם השלבים של ההכנה והתמודדות עם המבחן. תהליך זה יוצר חיבור בין היכולות והמשאבים אשר המשתתף מודע להם וכן בין לאלה שהוא עדיין אינו מודע להם. 

    על פי המחקר שערכנו, תלמידים רבים סובלים מלחץ וחרדה כתוצאה מחוסר היכולת ליצור ולאמץ אסטרטגיות להתמודדות הן בשלב ההכנה למבחן והן בשלב המבחן עצמו. במפגש זה יוצגו למשתתפים האסטרטגיות אשר נצפו אצל תלמידים אשר מתמודדים בהצלחה עם מבחנים ועל סמך עקרונות אלו הם מאותגרים ליצור אסטרטגיות להתמודדות עם מקצועות שונים ובכך להטמיע אצלם את השלבים הדרושים על מנת ליצור אסטרטגיה אשר תתאים לצרכים האישיים ותעזור להם להתמודד עם מבחנים במצב הרגשי הרצוי. 

  • מפגש רביעי: שינוי התנהגותי ואינטגרציה
    במפגש אחרון זה ובאמצעות תהליך חווייתי, המשתתפים מונחים לעשות שימוש בכל מה שהם חוו במהלך המפגשים הקודמים ולתרגם את השינוי מהרבדים הרגשי והמחשבתי לרובד ההתנהגותי.

מסקנות

לאחר הסדנה התלמידים דיווחו על שיפור משמעותי בתחושתם בעת מבחן. לדעתם שינוי זה נבע מכך שלאחר הסדנה הפרספקטיבה שלהם השתנתה, דבר הגרם להקלה משמעותית ברובד הרגשי. כמו כן הסדנה ציידה אותם עם מספר כלים על מנת להתמודד עם התחושות המגבילות, כך שלא יעמדו חסרי אונים מול התופעה אלא יכלו להפוך ליוזמים ואקטיביים בשינוי המצב.

בתשובה לשאלה מה תרם להם בכל מפגש, ניתן לסכם את תשובות התלמידים ב:
- מפגש 1:
איזון רגשי: "הבנה שיש לי את היכולת להיכנס לאיזון ולמצב של רוגע ונינוחות במצבים מלחיצים"
- מפגש 2:
אמונות: "נתן לי להאמין בעצמי, לומר לעצמי שאין דבר העומד בפני הרצון. אם אני רוצה, אני יכולה"
- מפגש 3:
יכולות ואסטרטגיות: "עזר לי לארגן את שלבי הלמידה, לבנות אסטרטגיות המתאימות אישית לי גם לשלב ההכנה וגם לשלב המבחן בהתאמה למקצוע שבו הבחינה".
- מפגש 4:
שינוי התנהגותי ואינטגרציה: "הכניס לי פרופורציות, הבנה שהכול תלוי בי ושיש לי את היכולות כדי להצליח".

בסיום הסדנה התלמידים נשאלו לגבי נושאים שלדעתם יכולים לחזק את מה שנעשה בסדנה ולקדם אותם בעתיד. כמה תלמידים ציינו את הצורך שלהם לחדד ולתרגל את נושא יצירת אסטרטגיית לפתרון מבחנים ספציפיים במקצועות שונים.

כמו כן התלמידים שיתפו את כוונותיהם להתחיל ולשלב את הנלמד כבר בזמן הקרוב:
"דרך הסדנה למדתי דברים רבים וחשובים שיעזרו לי בכל דרך שאפנה. בזמן הקרוב מה שלמדתי יעזור לי להתמודד עם לחץ והפחד ממבחנים".

בתחילה ובסוף הסדנה התלמידים נדרשו לכמת את רמת הלחץ שלהם בעת מבחן (בסקאלה מ-0, העדר לחץ, עד 10, לחץ גבוה המונע לפעול):
- ממוצע הלחץ שדווח ע"י התלמידים בתחילת הסדנה: 8.5
- ממוצע הלחץ שדווח ע"י התלמידים בסוף הסדנה: 3.5

סיכום

התלמידים דיווחו על שביעות רצונם מהסדנה ועל התרומה המשמעותית להתמודדות רגשית עם מבחנים:על שיפור איכות החיים שלהם הייתה ניכרת ביכולתם להביע את הידע ואת היכולת אשר רכשו במהלך הלימודים.

ביבליוגראפיה :

Modelling with NLP – Dilts, R(1998) Meta Publications

סגור לתגובות.